רש"י על ביצה כ״ז א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור ביצה כ״ז א:י׳
10 דִּתְנַן: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר וְאַחַר כָּךְ הֶרְאָה אֶת מוּמוֹ — רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנִשְׁחַט שֶׁלֹּא עַל פִּי מוּמְחֶה — אָסוּר. אַלְמָא קָסָבַר רַבִּי מֵאִיר: רְאִיַּית בְּכוֹר לָאו כִּרְאִיַּית טְרֵפָה, רְאִיַּית בְּכוֹר — מֵחַיִּים, רְאִיַּית טְרֵפָה — לְאַחַר שְׁחִיטָה.
פירוש רש"י על ביצה כ״ז א:י׳
10 השוחט את הבכור - קודם שהתירו חכם ואח"כ הראה את מומו לחכם:
11 אלמא קסבר ר' מאיר ראיית בכור - אינה קלה כראיית טרפה דאחשבוה רבנן וכל עצמה של התרת בכור תלויה בה שאף שחיטתו אסורה קודם שיראנו ואינו דומה לראיית טרפה שהתירו לבדקה אחר שחיטה: